הסדרת פרטיות במצלמות לרשויות מקומיות וארגונים גדולים
מצלמות עירוניות ברחובות, בגנים ציבוריים, ליד בתי ספר ובמבני ציבור מצלמות תושבים, ילדים ועובדים, לרוב בעשרות אתרים ודרך מוקד אחד או יותר. לפי הנחיה 4/2012 של הרשות להגנת הפרטיות, שימוש במצלמות מעקב במרחב הציבורי, במיוחד בידי רשויות, צריך לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה החוקתית (סעיף 3.1.1.1, עמ' 4). תיקון 13 מחייב כל גוף ציבורי, כולל רשויות מקומיות, למנות ממונה על הגנת הפרטיות (המדריך המקצועי לתיקון 13, עמ' 8). בדף הזה תמצאו מה צריך להסדיר כשיש הרבה אתרים, מצלמות וגורמים אחראים, ואיך מבקשים הצעת מחיר.
בקצרה: מה רשות או ארגון גדול עם מצלמות צריכים להסדיר
מטרה מוגדרת, בדיקת סמכות ותסקיר השפעה על הפרטיות לפני הצבת מצלמה
מיפוי אחד של המצלמות והמאגרים בכל האתרים: רחוב, מוסדות חינוך ומבני ציבור
שילוט תקני בכל אתר, ורשימת מצלמות ומדיניות שימוש באתר האינטרנט של הארגון
רשימת מורשי גישה במוקד לפי סוג הרשאה, ותיעוד של כל גישה
משך שמירה מנומק לכל סוג מצלמה, ומחיקה אוטומטית
נוהל שמפריד בין בקשות צילומים מתושבים, מהמשטרה ולפי חוק חופש המידע
סעיפי פרטיות ואבטחה בחוזים עם קבלנים ומפעילי מוקד, ותיק מצלמות לממונה על הגנת הפרטיות
למה זה רלוונטי עכשיו: תיקון 13 ורשויות מקומיות
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025. לפי המדריך המקצועי של הרשות להגנת הפרטיות, התיקון קבע חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בכלל הגופים הציבוריים, ועיגן סמכות להטיל עיצומים כספיים בשל הפרת החוק ותקנות אבטחת המידע (עמ' 3). הרשות פרסמה גם גילוי דעת ייעודי על מינוי הממונה (גילוי הדעת מיום 14.07.2026).
לרשויות יש הבדל נוסף: במגזר הפרטי חובת רישום המאגרים בוטלה כמעט לחלוטין, אבל מאגר מידע של גוף ציבורי נשאר חייב ברישום, למעט מאגר שכולל מידע על עובדי הגוף בלבד (עמ' 7). את הסיווג של כל מאגר, כולל מאגר הצילומים, בודקים לגופו.
לפני שמציבים מצלמה, הרשות צריכה לבדוק אם המטרה בכלל בתחום סמכותה, ורק אם כן להמשיך לשאר השיקולים (הנחיה 4/2012, סעיף 3.1.1.2.1, עמ' 5). אחר כך בודקים מידתיות: האם מצלמה היא האמצעי המתאים, האם יש אמצעי פוגעני פחות, והאם צילום חי מספיק בלי הקלטה (סעיפים 3.1.1.2.2 ו-3.1.4.2, עמ' 5 ו-9). ככל שתחום הכיסוי רחב יותר, הבדיקה צריכה להיות מעמיקה יותר (סעיף 3.1.1.2, עמ' 5). ברשות שלטונית ההנחיה מצדיקה בדרך כלל גם שימוע ציבורי, ובחינה מחדש של ההחלטה מעת לעת (סעיף 3.1.1.2.4, עמ' 6). מה נכין: תבנית תסקיר לכל מצלמה או אשכול מצלמות, ומיפוי אחד לכל האתרים.
שילוט ופרסום רשימת המצלמות בכל האתרים
אמצעי היידוע המינימלי הוא שלט ליד המצלמה, ושלט בכניסה לאזור הכיסוי אם הכניסה רחוקה מהמצלמה (הנחיה 4/2012, סעיף 3.1.3.1, עמ' 8). כשיש עשרות אתרים, ההנחיה ממליצה לפרסם גם רשימה מרוכזת של מקומות המצלמות באתר האינטרנט, והשלט יכול להפנות אליה (סעיפים 3.1.3.2.4 ו-3.1.3.3, עמ' 9). נספח ב' להנחיה מפרט מה כדאי שהרשימה תכלול, ובין השאר מיקום, מטרה, משך שמירה ופרטים למימוש זכות העיון (עמ' 14). יש רשויות שכבר מפרסמות רשימה כזו, למשל עיריית נתניה, לפי האתר של העירייה עצמה. זו דוגמה לפרקטיקה של רשות, לא עמדת הרשות להגנת הפרטיות. אפשר להזמין שילוט תקני למצלמות.
מצלמות ליד בתי ספר, מתנ"סים ומבני ציבור
במקומות שמיועדים לכינוס של קטינים, כמו מוסדות חינוך ומתנ"סים, הנחיה 4/2012 דורשת זהירות יתרה בהחלטה על ההצבה, במיקום ובשימוש במידע (סעיף 3.1.1.2.3, עמ' 6). שם ראוי לפרסם את המצלמה בדרכים נוספות, ובמידת האפשר ליידע את ההורים באופן אקטיבי (סעיף 3.1.3.1, עמ' 8). אסור להקליט קול, אלא לפי חוק האזנת סתר (סעיף 3.1.2.6, עמ' 8). על מצלמות בתוך מוסדות חינוך חל גם חוזר מנכ"ל 0119 של משרד החינוך, "מצלמות במוסדות החינוך: הסדרת הכנסתן ואופן התקנתן", הוראת קבע מיום 03.05.2015. הצוות בבתי הספר ובמתנ"סים הוא עובדים, ולכן חלה גם הנחיה 5/2017, שעוסקת במצלמות ביחסי עבודה גם במרחב הציבורי (סעיף 2).
מוקד עירוני, הרשאות צפייה ואבטחת מידע
הרשאת צפייה ניתנת רק על בסיס צורך לדעת, ורשימת ההרשאות צריכה להבחין בין סוגי פעולות: צפייה בזמן אמת, צפייה בהקלטות, העתקה, שליטה בזום ובכיוון המצלמה, ומחיקה או עריכה (הנחיה 4/2012, הערת שוליים 19 לסעיף 3.1.6.3, עמ' 11). כשאי אפשר למנוע צילום של שטח רחב מהנדרש, יש לשקול הסוואה או ערבול, או להגביל את יכולת ההתמקדות של המצלמה (סעיף 3.1.2.1, עמ' 7). ההנחיה דורשת גם מערכת שמתעדת כל ניסיון גישה: מי נחשף, לאיזה מידע ומתי (סעיף 3.1.6.6, עמ' 12). לפי תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017, מאגר של גוף ציבורי נמצא לפחות ברמת אבטחה בינונית (התוספת הראשונה, פרט 1(2)). הוא עולה לרמה גבוהה כשמתקיימים בו שני תנאים יחד. הראשון: הוא כולל מידע רגיש מהסוגים שבתוספת הראשונה (פרט 1(3)), או שמטרתו העיקרית היא איסוף מידע לצורך מסירתו לאחר כדרך עיסוק (פרט 1(1)). השני: יש בו מידע על אודות 100,000 אנשים ומעלה, או שמספר בעלי ההרשאה בו עולה על 100 (התוספת השנייה). לכן מאגר צילומים לא נמצא אוטומטית ברמה גבוהה, וצריך לבדוק כל מאגר לגופו. מה נכין: מטריצת הרשאות ונוהל תיעוד גישה.
משך שמירת הקלטות ומחיקה
אין מספר ימים קבוע בחוק. לפי הנחיה 4/2012, משך השמירה נקבע בכל מקרה לגופו, לפי המטרה של כל מצלמה ולפי רגישות המידע, ושמירה אחרי שהצילומים כבר לא נחוצים יוצרת סיכוני אבטחת מידע מיותרים (סעיפים 3.1.4.1 ו-3.1.4.3, עמ' 9). במסמך "מצלמות מעקב: הדין החל ואופן השימוש" כתבה הרשות שבמצלמות במרחב הציבורי שנועדו למניעת עבריינות "קשה להצדיק שמירת מידע למשך למעלה משבוע ימים", ושאפשר להאריך כשיש באזור התרחשות או חקירה רשמית (סעיף 41, עמ' 12 עד 13). בפועל רשויות מפרסמות תקופות שונות, למשל 21 יום בנתניה, לפי האתר של העירייה עצמה. זו דוגמה לפרקטיקה של רשות, לא עמדת הרשות להגנת הפרטיות. מומלץ להגדיר במקליט מחיקה אוטומטית (הנחיה 4/2012, סעיף 3.1.4.4, עמ' 9). הרחבה בבלוג הסדרת מצלמות.
בקשות צילומים: תושבים, משטרה וחופש המידע
כדאי שהנוהל יפריד בין שלושה ערוצים. הראשון: תושב שמבקש לעיין בצילום שלו לפי סעיף 13 לחוק. אפשר לבקש תאריך ושעה מדויקים, וכשמופיעים בצילום אנשים אחרים, לטשטש אותם או לאפשר צפייה בלי למסור עותק (הנחיה 4/2012, סעיפים 3.1.5.3 ו-3.1.5.4, עמ' 10). השני: גוף בעל סמכויות חקירה, כמו המשטרה, או צו שיפוטי, שההנחיה מוציאה מהאיסור על מסירת צילומים (הערת שוליים 22 לסעיף 3.1.7, עמ' 12). השלישי: בקשה לפי חוק חופש המידע, שבה צריך להגן על פרטיות צדדים שלישיים, למשל במסירה חלקית ובהודעה לצד השלישי (חוק חופש המידע, סעיפים 9(א)(3), 11 ו-13). מסירה לתקשורת אסורה, למעט מקרים חריגים (סעיף 3.1.7, עמ' 12). מה נכין: טופס קליטה, תרשים החלטה ויומן מסירות.
קבלנים, מיקור חוץ ומכרזים
שימוש בקבלנים לא מסיר מהמפעיל את האחריות, ופעולות רגישות כמו העתקה, מחיקה ועריכה של צילומים עדיף שיבצע הארגון ולא עובדי הקבלן (הנחיה 4/2012, סעיף 3.1.6.5, עמ' 11). לגבי רשות שלטונית ההנחיה מוסיפה שהפרטת אמצעי מעקב במרחב הציבורי "איננה עניין של מה בכך" (שם, עמ' 11 עד 12). במסמך "מצלמות מעקב: הדין החל ואופן השימוש" הרשות ממליצה לבחור קבלן אמין, לכלול בחוזה הוראות על אבטחת מידע, ולוודא שהקבלן מקיים אותן בפועל (סעיף 46.5, עמ' 14 עד 15). לפי גילוי הדעת מיום 14.07.2026, גם ספק חיצוני שמאחסן מידע או צופה בו עבור הרשות הוא "מחזיק" שחייב במינוי ממונה על הגנת הפרטיות (סעיף 9.2; ראו גם המדריך לתיקון 13, עמ' 8).
מה נכין: נספח עיבוד מידע לחוזה, ודרישות פרטיות שאפשר לצרף למכרז מצלמות או מוקד. אנחנו מכינים מסמכים ונהלים בלבד: לא מתקינים מצלמות ולא ניגשים למכרזים, ולכן אפשר לעבוד עם הקבלן הקיים שלכם.
תפקיד הממונה על הגנת הפרטיות (DPO)
ממונה על הגנת הפרטיות הוא חובה בכל גוף ציבורי, כולל רשויות מקומיות (המדריך לתיקון 13, עמ' 8). בין תפקידיו: לוודא שיש נוהל אבטחת מידע ומסמך הגדרות מאגר, ולוודא טיפול בבקשות עיון במידע (עמ' 9). המסמכים שאנחנו מכינים הם תיק מצלמות שהממונה יכול לאמץ ולנהל: מיפוי, תסקירים, נהלים, הרשאות ויומן בקשות.
איך זה עובד, ב־3 שלבים
אחרי התשלום מקבלים קישור לסקר, המסמכים מוכנים בדרך כלל תוך חמישה ימים.
סקר פרטיות מקיף
שאלון מקוון על מערכת המצלמות, מטרות השימוש והגישה לצילומים.
דוח פערים והמלצות לתיקון
ריכוז הפערים מול הנחיות הרשות להגנת הפרטיות, עם המלצות מעשיות לתיקון.
מסמכי הסדרה
מסמכי מדיניות ונהלים מותאמים למערכת שלכם, מוכנים לשימוש.
ברשויות ובארגונים גדולים המסמכים מותאמים לכל אתר ולכל סוג מצלמה.
מה מקבלים
דוח ממצאים ופערים
מדיניות ונהלי שימוש במצלמות
הערכת חשיפה לתביעות ולקנסות, דרך בדיקת החשיפה
נוהל טיפול בבקשות נושאי מידע
הסכם עיבוד מידע עם צד שלישי (כשרלוונטי)
הודעות לעובדים או לדיירים (כשרלוונטי)
השירות מספק הערכת סיכון, מסמכים והמלצות, ואינו אישור עמידה בדרישות הדין.
הצעת מחיר לרשות או לארגון
מספר אתרים, עשרות מצלמות וכמה גורמים אחראים? נבנה לכם מסמכים ונהלים אחידים לכל הארגון, מותאמים לתיקון 13.
ההיקף תלוי במספר האתרים, המצלמות, המוקדים והקבלנים, ולכן אנחנו עובדים לפי הצעת מחיר. כדי שנוכל להכין הצעה, שלחו לנו:
מספר האתרים והמצלמות, בקירוב
האם יש מוקד, ומי מפעיל אותו: הארגון או גורם חיצוני
כן, בתנאים. לפי הנחיה 4/2012, הרשות צריכה לבדוק קודם שהמטרה בתחום סמכותה, ואחר כך שהמצלמה מידתית: מתאימה למטרה, בלי אמצעי פוגעני פחות, ועם תועלת שגוברת על הפגיעה בפרטיות. ההנחיה מצדיקה בדרך כלל שימוע ציבורי, דורשת שילוט, וקובעת שההחלטה צריכה להיבחן מחדש מעת לעת.
האם רשות מקומית חייבת למנות ממונה הגנת פרטיות?
כן. תיקון 13 קבע חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בכל גוף ציבורי, והמדריך המקצועי של הרשות להגנת הפרטיות מזכיר במפורש רשויות מקומיות. החובה חלה גם על מחזיק במאגר של גוף ציבורי. בין תפקידי הממונה: לוודא טיפול בבקשות עיון במידע, ולוודא שיש נוהל אבטחת מידע ומסמך הגדרות מאגר.
כמה זמן מותר לשמור צילומים ממצלמות עירוניות?
אין מספר ימים קבוע בחוק. לפי הנחיה 4/2012, משך השמירה נקבע לכל מצלמה לפי המטרה שלה ולפי רגישות המידע. במסמך "מצלמות מעקב: הדין החל ואופן השימוש" כתבה הרשות שבמצלמות במרחב הציבורי למניעת עבריינות "קשה להצדיק שמירת מידע למשך למעלה משבוע ימים", אלא אם יש באזור התרחשות או חקירה רשמית.
האם צריך לפרסם את מיקומי המצלמות?
זו המלצה של הרשות. הנחיה 4/2012 ממליצה שהגורם האחראי יפרסם רשימה מרוכזת של מקומות המצלמות באתר האינטרנט שלו, אם אין מניעה חוקית או חשש לפגיעה ממשית במטרת המצלמה. נספח ב' להנחיה מציע לכלול מיקום, מטרה, משך שמירה, שעות פעולה ופרטים למימוש זכות העיון. השלט יכול להפנות לרשימה.
תושב ביקש צילום שבו הוא מופיע. מה עושים?
מטפלים בבקשה לפי סעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות ולפי נוהל כתוב. לפי הנחיה 4/2012 אפשר לבקש מהפונה תאריך ושעה מדויקים, ולזהות אותו גם לפי תמונה. אם מופיעים בצילום אנשים אחרים, אפשר לטשטש אותם או לאפשר צפייה במתקני הרשות בלי למסור עותק. כדאי לתעד כל בקשה וכל מסירה ביומן.
מה צריך לכלול בחוזה עם קבלן מצלמות או מפעיל מוקד?
הוראות על אבטחת מידע והגנה על המידע, ובדיקה שהקבלן מקיים אותן בפועל, כפי שהרשות ממליצה במסמך "מצלמות מעקב: הדין החל ואופן השימוש". לפי הנחיה 4/2012, שימוש בקבלן לא מסיר את האחריות מהרשות, ופעולות כמו העתקה, מחיקה ועריכה של צילומים עדיף שיבצע הארגון עצמו. מחזיק במאגר של גוף ציבורי חייב גם הוא למנות ממונה על הגנת הפרטיות.
האם יש כללים מיוחדים למצלמות ליד בתי ספר?
כן. הנחיה 4/2012 דורשת זהירות יתרה בהצבת מצלמות במקומות כינוס של קטינים, כמו מוסדות חינוך ומתנ"סים: בהחלטה עצמה, במיקום ובשימוש במידע. שם ראוי לפרסם את המצלמה בדרכים נוספות, ובמידת האפשר ליידע את ההורים באופן אקטיבי. הקלטת קול אסורה, אלא לפי חוק האזנת סתר.
כמה עולה הסדרה לרשות או לארגון גדול?
העבודה נעשית לפי הצעת מחיר, כי ההיקף שונה מאוד בין ארגון לארגון: מספר האתרים והמצלמות, קיומו של מוקד או מפעיל חיצוני, ומספר הקבלנים. שלחו לנו את הפרטים דרך בקשת הצעת מחיר, ונכין הצעה לפי ההיקף שלכם. בדיקת החשיפה באתר חינמית ופתוחה לכל ארגון.
