מה נשתנה בחוק הגנת הפרטיות ומצלמות אבטחה: תיקון 13 לפני ואחרי
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025. למי שמפעיל מצלמות אבטחה, הכללים עצמם כמעט לא השתנו: ההנחיה הייעודית של הרשות היא עדיין הנחיה 4/2012. מה שהשתנה בעיקר זו האכיפה - מה הרשות יכולה לבדוק, וכמה זה יעלה למי שמפר. השאלה המרכזית היא כבר לא "האם ישנה פגיעה בפרטיות", אלא "האם אני יכול להוכיח שפעלתי כדי לעמוד בהנחייה ולצמצם ככל הניתן פגיעה בפרטיות".
המידע אינו ייעוץ משפטי.
לפני 14ה- באוגוסט 2025
הנחיה 4/2012, "שימוש במצלמות אבטחה ומעקב ובמאגרי התמונות הנקלטות בהן", כבר הגדירה כמעט כל מה שרלוונטי היום: מטרה, מיקום וזווית, שילוט, משך שמירה, זכות עיון ואבטחת מידע. היא גם קבעה ש"חלק ניכר" מהקלטות המצלמות נכנס לגדר מאגר מידע (סעיף 2.7), וציינה שהיא משקפת את הפרשנות שהרשם ישתמש בה בפיקוח ובהטלת קנס מנהלי (סעיף 1).
מרכז הכובד של החוק היה רישום. חובת הרישום חלה "כמעט על כל מאגרי המידע במשק" (המדריך המקצועי של הרשות לתיקון 13, עמ' 7). הסנקציה המנהלית הייתה קנס מנהלי לפי תקנות משנת 2004 (הנחיה 4/2012, הערת שוליים 3). תביעה אזרחית על פגיעה בפרטיות התיישנה אחרי שנתיים (המדריך, עמ' 13).
הייתה הנחיה מפורטת, בלי כלי אכיפה שמחייב לקחת אותה ברצינות.
החל מה- 14 באוגוסט 2025
התיקון הגדיר "מידע אישי" כ"כל נתון הנוגע לאדם מזוהה או לאדם הניתן לזיהוי", ו"מאגר מידע" כ"אוסף פרטי מידע אישי המעובד באמצעי דיגיטלי" (המדריך, עמ' 5 עד 6). DVR ו NVR בעסק או בבניין נכנס לרוב להגדרה הזו.
רישום: פחות טפסים, אותן חובות
רוב המגזר הפרטי כבר לא חייב לרשום מאגרים. החובה נשארה בעיקר לגופים ציבוריים ולמאגרים שמטרתם מסירת מידע לאחרים. המדריך מוסיף שהפטור מרישום "אינה פוטרת" משום חובה אחרת (עמ' 7). כלומר, ועד בית שלא צריך לרשום את המצלמות עדיין צריך שלט, משך שמירה והרשאות.
מי אחראי על המצלמות
התיקון מגדיר כאחראי את "בעל השליטה במאגר מידע": מי שקובע את מטרות עיבוד המידע. לפי המדריך, הכוונה "לארגון עצמו", ולא לבעל תפקיד. בגוף פרטי בוטלה החובה למנות מנהל מאגר, ובוטלה האחריות האישית שלו לאבטחת המידע (עמ' 6).
גם הגדרת "מחזיק במאגר מידע" הורחבה, וכוללת היום "כל גורם חיצוני לבעל השליטה במאגר מידע, המעבד מידע עבורו" (עמ' 6). לכן, חברה שמתקינה ומתחזקת את המצלמות, או ספק ענן שמאחסן את ההקלטות, עשויים להיכנס להגדרה. לפי המדריך של הרשות, עיצום שמוטל על מחזיק נשלח גם לבעל השליטה, ואם ההפרה לא הופסקה, הוא יכול להיות מוטל עליו כאילו הוא המפר.
שילוט ושקיפות
התיקון הרחיב את חובת היידוע לפי סעיף 11: פנייה לאיסוף מידע אישי צריכה לכלול היום גם את קיומה של זכות עיון ושל זכות לבקש תיקון (המדריך, עמ' 12). הנחיה 4/2012 קושרת את שלט המצלמות לדרישת השקיפות שבסעיף 11 (סעיף 3.1.3.1). מה צריך להופיע בשלט ואיפה תולים אותו, ראו 5 מיתוסים על שלט מצלמות.
משך שמירה
התיקון לא קבע מספר ימים. משך השמירה נקבע לפי המטרה של כל מצלמה, ושמירה אחרי שהצילומים כבר לא נחוצים "יוצרת סיכוני אבטחת מידע מיותרים" (הנחיה 4/2012, סעיפים 3.1.4.1 ו-3.1.4.3). מה שהשתנה הוא שתקנות אבטחת המידע, שכוללות חובת "בדיקת מידע עודף" (תקנה 2(ג)), מגובות היום בעיצומים (המדריך, עמ' 18 ו-20).
גישה להקלטות ואבטחת המקליט
לפי הנחיה 4/2012, הרשאת צפייה ניתנת רק על בסיס "צורך לדעת" (הערת שוליים לסעיף 3.1.6.3). אחרי התיקון, ההפרות שנוגעות לזה מופיעות ברשימת העיצומים: הגנת מערכות (תקנה 6(א)), קביעה וניהול של הרשאות גישה (תקנה 8), ויישום נוהל הרשאות לגבי בעל הרשאה שסיים את תפקידו (תקנה 9(ג)) (המדריך, עמ' 18 עד 20). עובד לשעבר שעדיין מחובר לאפליקציית הצפייה הוא בדיוק המקרה הזה.
בנוסף, עיבוד מידע ממאגר בלי הרשאה של בעל השליטה הוא היום עבירה פלילית שדינה 3 שנות מאסר (סעיף 23נה; המדריך, עמ' 24).
בקשות של מי שצולם
אדם שצולם רשאי לבקש לעיין בצילום שלו (סעיף 13 לחוק). לפי הנחיה 4/2012, אם המערכת לא מאפשרת חיפוש לפי זהות וההקלטות נשמרות עד 30 יום, בדרך כלל לא יהיה צורך לתת זכות עיון (סעיף 3.1.5.1). כשנותנים עיון ומופיעים בצילום אנשים נוספים, אפשר לטשטש אותם או לאפשר צפייה בלי למסור עותק (סעיף 3.1.5.4).
מה השתנה באכיפה
מה הרשות להגנת הפרטיות יכולה לעשות היום שלא יכלה לפני כן? להטיל עיצומים כספיים במקום קנסות מנהליים, לפתוח בפיקוח גם בלי חשד להפרה, לבקש בהליך בירור צו חיפוש וצו חדירה לחומר מחשב, ולבקש מבית המשפט צו להפסקת עיבוד או למחיקת מידע (המדריך, עמ' 14 ו-23).
| נושא במצלמות | לפני 14.8.2025 | אחרי 14.8.2025 |
|---|---|---|
| רישום מערכת המצלמות | חובת רישום כמעט לכל מאגר | רוב המגזר הפרטי פטור; שאר החובות נשארות (עמ' 7) |
| מי אחראי | בעל המאגר, ומנהל מאגר עם אחריות אישית לאבטחה | בעל השליטה, כלומר הארגון עצמו (עמ' 6) |
| חברת התקנה ואחזקה | "מחזיק" בהגדרה צרה יותר | כל גורם חיצוני שמעבד עבורכם; עיצום עליו מגיע גם אליכם (עמ' 6, 14) |
| שלט ויידוע | הנחיה 4/2012, סעיף 3.1.3.1 | אותה הנחיה; חובת היידוע בסעיף 11 הורחבה (עמ' 12) |
| בקשת עיון בצילום | חובה לפי סעיף 13 | עיצום ₪15,000 להפרה ופיצוי עד ₪10,000 (עמ' 13, 16) |
| אבטחת המקליט והרשאות | חובה לפי תקנות אבטחת המידע | עיצום לפי רמת האבטחה, מ-₪1,000 ועד ₪320,000 להפרה, וכפול במאגר של מעל מיליון נושאי מידע (עמ' 18 עד 20) |
| התיישנות תביעה אזרחית | שנתיים | ההתיישנות הכללית, לעילה שנוצרה אחרי התיקון (עמ' 13) |
שורה תחתונה - מה זה אומר למי שמפעיל מצלמות
התיקון לא שינה את מה שהנחיה 4/2012 מבקשת. הוא שינה את המחיר של התעלמות ממנה. במקרה של תלונה או בדיקה סביר שהבדיקה תתמקד בנושאים שההנחיה מגדירה:
שילוט (סעיף 3.1.3.1), מיקום וזווית (סעיף 3.1.2.1), הרשאות (סעיף 3.1.6.3), משך שמירה ומחיקה (סעיפים 3.1.4.3 ו-3.1.4.4), ונהלים כתובים (סעיף 3.1.6.2).
פגיעה בפרטיות וחוסר עמידה בדרישות החוק יכול להסתכם בכאב גדול בכיס.
מה אפשר לעשות כבר עכשיו
אין כאן הבטחה להגנה מלאה, רק סדר עדיפויות סביר:
- להגדיר מטרה צילום.
- לוודא שהמצלמות מתעדות רק את השטח שצריך עבור המטרה שהוגדרה.
- להכין מדניות פרטיות ונהלי שימוש במערכת.
- לעבור על רשימת בעלי הגישה ולהסיר מי שכבר לא צריך, ובמיוחד עובדים לשעבר.
- לקבוע משך שמירה ולהגדיר אותו במקליט, כדי שההחלטה לא תהיה תלויה בגודל הדיסק.
- לוודא ששילוט תקני תלוי בכל כניסה לאזור מצולם.
למי שמנהל עסק, הנושאים האלה מפורטים גם בדף הסדרת מצלמות לעסקים.
רוצים לדעת מאיפה כדאי להתחיל אצלכם? בדיקת חשיפה חינמית.
שאלות נפוצות
מתי תיקון 13 נכנס לתוקף, ומה הוא שינה למי שמפעיל מצלמות?
תיקון 13 נכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025, כשנה אחרי שהכנסת אישרה אותו ב-5 באוגוסט 2024. למי שמפעיל מצלמות, הכללים נשארו בעיקר בהנחיה 4/2012. מה שהשתנה הוא האכיפה: עיצומים כספיים, פיקוח גם בלי חשד, הגדרה ברורה של בעל השליטה כאחראי, ופיצוי ללא הוכחת נזק בהיקף רחב יותר.
חברת האחזקה מחזיקה את המקליט. היא אחראית או אני?
גם וגם, אבל האחריות העיקרית נשארת אצלכם. חברה חיצונית שמעבדת את ההקלטות עבורכם עשויה להיחשב "מחזיק". לפי המדריך של הרשות, עיצום שמוטל על מחזיק נשלח גם לבעל השליטה, ואם ההפרה לא הופסקה, הוא יכול להיות מוטל עליו כאילו הוא המפר. הנחיה 4/2012 מוסיפה שעדיף שאתם, ולא הקבלן, תבצעו פעולות כמו העתקה ומחיקה של צילומים.
אדם ביקש לראות צילום שלו. מה השתנה מאז התיקון?
החובה לאפשר עיון קיימת מזמן לפי סעיף 13 לחוק. מה שהשתנה הוא המחיר: אי-מתן זכות עיון מזכה היום בעיצום של ₪15,000 לכל הפרה, ומאפשר לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק של עד ₪10,000. לפי הנחיה 4/2012, במערכת בלי חיפוש לפי זהות ועם שמירה של עד 30 יום, בדרך כלל לא יהיה צורך לתת עיון.
האם תיקון 13 קבע כמה זמן מותר לשמור הקלטות?
לא. בתיקון ובמדריך של הרשות לא מצאנו משך שמירה למצלמות. הכלל נשאר בהנחיה 4/2012: משך השמירה נקבע לכל מצלמה לפי המטרה שלה, ושמירה אחרי שאין בה צורך יוצרת סיכוני אבטחת מידע מיותרים. ההמלצה היא להגדיר מחיקה אוטומטית בתום התקופה.