מי רשאי לצפות בצילומי המצלמות? בקשת צפייה וזכות עיון
רק מי שהוגדר מראש כמורשה גישה ונדרש לצפות בצילומים לצורך תפקידו. לפי הנחיה 4/2012 של הרשות להגנת הפרטיות, צריך לקבוע רשימת מורשי גישה, להגביל את הגישה שלהם ולהחתים אותם על התחייבות לסודיות. מי שמופיע בצילום רשאי ככלל לבקש לראות אותו. שכנים, גולשים ברשתות ועיתונאים ככלל לא יקבלו גישה. וכשמישהו מבקש לראות את הצילומים מיום שלישי, יש דרך מסודרת לטפל בכך. היא בהמשך, בחמישה צעדים.
המידע במאמר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
מי בצוות רשאי לצפות
בוועד בית (מצלמות בבניינים) וגם בעסק (מצלמות בעסקים) הכלל זהה: לא כל מי שרוצה, רואה. הנחיה 4/2012 (סעיפים 3.1.6.3 ו-3.1.6.4) מבקשת:
רשימת מורשי גישה. קובעים מראש מי רשאי לצפות, ורק מי שהצפייה נחוצה לתפקידו.
הגבלה לפי פעולה. לא כל מורשה צריך הכול. מגדירים לכל אחד מה מותר לו: צפייה חיה, צפייה בהקלטה, ייצוא קטע או מחיקה.
התחייבות לסודיות. כל מורשה חותם עליה.
בלי סיסמה אחת לכולם. סיסמת מנהל משותפת, או צפייה פתוחה של כל חבר ועד, אינן עומדות בדרישות האלה. כשכולם משתמשים באותה סיסמה, אי אפשר לדעת מי צפה, ואי אפשר להגביל אף אחד.
מניסיון בשטח: ההרשאות מוגדרות בדרך כלל לכל משתמש במקליט, ולא לכל מצלמה. אבל הצילומים נגישים גם בדרכים אחרות: סיסמת מנהל משותפת, אפליקציה בטלפון, כרטיס זיכרון בתוך המצלמה או חשבון ענן. מי שיש לו גישה לאחת מהן יכול לראות הכול. לכן רשימת מורשי הגישה צריכה לכלול את כל הדרכים האלה, ולא רק את המקליט. כדאי לבדוק את זה מראש, לפני שמישהו מבקש לראות צילום.
מי שמופיע בצילום: זכות עיון
סעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות מקנה זכות לעיין במידע אישי על עצמך. ככלל, מי שמופיע בצילום יכול לבקש לראות אותו. הנחיה 4/2012 (סעיפים 3.1.5 עד 3.1.5.4) והמסמך המסביר של הרשות מפרטים איך מטפלים בבקשה:
תאריך ושעה. בדרך כלל אי אפשר לחפש בהקלטה לפי שם, ולכן אפשר לדרוש מהמבקש תאריך ושעה מדויקים.
זיהוי לפי תמונה. אפשר לזהות את המבקש גם לפי תמונה שלו.
אנשים אחרים בצילום. נוהגים בזהירות יתרה. אפשר למחוק או לטשטש את האחרים, או לאפשר למבקש לצפות בהקלטה אצל מפעיל המצלמה בלי למסור עותק.
בהקלטות ללא אחזור לפי זהות ועם שמירה של עד 30 יום, הרשם סבור שבדרך כלל אין צורך להעניק עיון (סעיף 3.1.5.1). זו עמדה משנת 2012, מלפני תיקון 13.
ויש גבול נוסף. במסמך ההסבר של הרשות נכתב:
אם ההקלטה כבר נדרסה, אין מה להציג.
כל השאר: שכנים, רשתות ועיתונות
הנחיה 4/2012 (סעיף 3.1.7) אוסרת להעביר או לגלות צילומים לגורמים שאינם קשורים לארגון או למטרה המקורית. היא אוסרת גם מסירה לתקשורת, חוץ ממקרים קונקרטיים חריגים.
יש יוצאים מהכלל: רשויות חקירה, גורמים שהדין מתיר להם, וצו שיפוטי. לכן, כשמישהו מציג את עצמו כגורם כזה, בודקים מי הוא ומכוח מה הוא מבקש, ומבקשים את הדרישה בכתב.
היתרון בסדר הזה הוא שיש לכם תשובה ברורה ורגועה. כשמבקש שאינו מורשה פונה אליכם, אתם לא מתווכחים על רצון טוב: אתם מסבירים שההנחיה אוסרת למסור.
חמישה צעדים לטיפול בבקשה
- רושמים את הבקשה. מי ביקש, מתי, ומה ביקש לראות.
- מבקשים תאריך ושעה מדויקים. מזהים את המבקש גם לפי תמונה שלו, כי אי אפשר לחפש בהקלטה לפי שם.
- בודקים שהצילום עדיין קיים, ושומרים את הקטע. זו המלצה שלנו ולא חובה שקבעה ההנחיה: שמירת הקטע מיד כשהבקשה מגיעה מונעת מצב שבו המקליט דורס אותו בזמן שמטפלים בה.
- מטשטשים אחרים, או מראים במקום. אפשר לטשטש את האנשים האחרים, או להראות את הצילום אצל מפעיל המצלמה בלי למסור עותק.
- מתעדים מה הוצג ולמי. שורה ביומן מספיקה, ובה התאריך, שם המבקש ומה ראה. כשיש רישום כזה, קל להראות שהטיפול היה מסודר.
מי שרוצה שהכול יהיה מסודר מראש, הסדרת פרטיות למצלמות של CCTV DPO כוללת תיעוד פניות לעיון ונוהל טיפול מסודר.
שאלות נפוצות
מי רשאי לצפות בצילומי מצלמות אבטחה?
רק מי שהוגדר מראש כמורשה גישה ונדרש לצפייה לצורך תפקידו. לפי הנחיה 4/2012 יש לקבוע רשימת מורשי גישה, להגביל את גישתם ולהחתים אותם על התחייבות לסודיות. סיסמת מנהל אחת לכולם, או צפייה פתוחה של כל חבר ועד, אינן עומדות בכך. כדאי לבדוק גם מי יכול לפתוח את הצילומים באפליקציה או בענן.
האם אפשר לדרוש לראות צילום שבו אני מופיע?
ככלל כן. סעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות מקנה זכות לעיין במידע אישי על עצמך. לפי הנחיה 4/2012 אפשר לדרוש תאריך ושעה מדויקים ולזהות את המבקש גם לפי תמונה, כי בדרך כלל אי אפשר לחפש בהקלטה לפי שם. בהקלטות ללא אחזור לפי זהות ועם שמירה של עד 30 יום, הרשם סבור שבדרך כלל אין צורך להעניק עיון (עמדה משנת 2012, מלפני תיקון 13).
מה עושים כשבצילום מופיעים גם אנשים אחרים?
נוהגים בבקשה בזהירות יתרה: אפשר למחוק או לטשטש את האחרים, או לאפשר למבקש לצפות בהקלטה אצל מפעיל המצלמה בלי למסור עותק. האפשרות השנייה מתאימה יותר לאזור שבו הציפייה לפרטיות נמוכה, והיא מצמצמת פגיעה בפרטיות האחרים. כך לא נחשפים פרטים עודפים על אנשים שאינם קשורים לבקשה. בכל מקרה כדאי לתעד מה הוצג ולמי.
האם מותר להראות צילומים לשכן, לפרסם ברשת או למסור לתקשורת?
ככלל לא. הנחיה 4/2012 אוסרת להעביר או לגלות צילומים לגורמים שאינם קשורים לארגון או למטרה המקורית, ואוסרת מסירה לתקשורת, חוץ ממקרים קונקרטיים חריגים. האיסור אינו חל על רשויות חקירה, גורמים שהדין מתיר להם, או צו שיפוטי. לכן כדאי לבדוק בכל מקרה מי מבקש ומכוח מה, ולבקש את הדרישה בכתב.
מה אם ההקלטה כבר נמחקה כשהגיעה הבקשה?
זכות העיון חלה רק כל עוד המידע נשמר במערכת. אם ההקלטה נדרסה לפי משך השמירה שנקבע, אין מה להציג. משך השמירה נקבע בכל מקליט, ולכן כדאי לדעת מראש מתי ההקלטה נדרסת, ולהסביר למבקש שהבקשה הגיעה מאוחר. פירוט בפוסט על משך שמירה.
לסיכום
לצפות בצילומים רשאי רק מי שהוגדר מראש, עם הרשאה מוגבלת והתחייבות לסודיות. מי שמופיע בצילום יכול ככלל לבקש לראות אותו, ושאר העולם ככלל לא. הכי חשוב לעבוד לפי סדר קבוע, גם כשהבקשה נשמעת תמימה: לרשום, לזהות, לבדוק שהצילום קיים, להגן על האחרים ולתעד. וכדאי לדעת מראש מי יכול לפתוח את הצילומים אצלכם, ומתי הם נדרסים.
לא בטוחים מי יכול לפתוח את הצילומים אצלכם ומה תעשו כשמישהו יבקש לראות? התחילו בבדיקת חשיפה חינמית
שאלות נוספות על התיקון ועל מצלמות: שאלות נפוצות על תיקון 13.